בשנת 1956 החלה חברת נכסים ובניין מגורים | נוה לפעול בתחום הנדל"ן בישראל. המטרה היתה לאתר קרקעות באזורים שונים ברחבי הארץ ולהקים עליהן סביבות מגורים שלמות, המספקות לתושבים את החיים האולטימטיביים ברמת הקהילה, השירותים השונים וכמובן, איכות החיים. במהלך השנים הפריחה חברת נכסים ובניין מגורים | נוה את השממה באזורים רבים בארץ ובנתה שכונות שלימים הפכו לא רק לאזורי ביקוש מהמעלה הראשונה, כי אם למודל חיקוי עבור חברות יזמיות שונות ולשם דבר בענף המגורים בישראל.
העוצמה המקצועית, המובילות, האמינות והיציבות של חברת חברת נכסים ובניין מגורים | נוה מיקמו אותה עם הזמן בראש החץ של תחום הנדל"ן למגורים בישראל והיא מהווה השראה לרבים בשל היותה פורצת דרך וחלוצה בתחום השבחת הקרקעות. דוגמה נהדרת ניתן למצוא בשכונת נוה אביבים ברמת אביב - כשחברת נכסים ובניין מגורים | נוה יזמה את פרויקט נוה אביבים, מעטים הכירו את האזור המרוחק בצפון תל אביב, אולם תוך זמן קצר, הודות להקמת שכונה מושלמת המספקת לתושביה את כל צרכיהם ומאווייהם, התפתח האזור כולו ואף נקרא עד היום על שם הפרויקט של חברת נכסים ובניין מגורים | נוה – נוה אביבים.
סיפורים דומים התרחשו בשכונת נוה אמירים בהרצליה, שכונת יובלים בכרכור ובעוד מגוון פרויקטים נוספים של חברת נכסים ובניין מגורים | נוה. הסוד כאמור היה מאז ומתמיד, ההסתכלות הרחבה אל העתיד והקמת שכונות שיספקו לתושביהן לא רק דירה, אלא בית, על כל המשתמע מכך. הראייה התמידית קדימה והיצירתיות הבלתי מתפשרת, אפשרו למובילי החברה לזהות את המיקומים המיועדים להשבחה. העוצמה, האמינות והחוסן הפיננסי, גרמו לחזונות רבים להפוך למציאות ושינו את תפיסת המגורים וסביבת החיים עבור ענף הנדל"ן ועבור הציבור הישראלי כולו.
אנשים רבים מעידים כי הודות לפרויקטים של חברת נכסים ובניין מגורים | נוה מצאו את המקום הנכון לגדל בו את ילדיהם, ושהם חבים את ילדותם המאושרת לסביבה בה גדלו בעצמם. ואכן, שכונות כדוגמת נוה אביבים, נוה אמירים, מרום נוה ועוד, שנבנו לפני שנים והפכו להצלחה עוד בזמן הקמתן, ממשיכות לתפקד בצורה מדהימה ונהנות מביקוש עצום וממחירים גבוהים במיוחד הנמצאים במגמת עליה מתמדת. הפורטפוליו העשיר של חברת נכסים ובניין מגורים | נוה מספר בעצם את הסיפור כולו. החברה מקפידה על הקמת פרויקטים במיקומים בעלי פוטנציאל השבחה גבוה, יצירת סביבת מגורים המספקת לתושבים מכלול שלם של קיום חיים איכותיים, בטוחים ומלאים ועל ערכי ברזל של אמינות, עוצמה ומובילות. כל אלו ממשיכים להפוך גם היום כל פרויקט של חברת נכסים ובניין מגורים | נוה לנכס בעל ערך רגשי, פיננסי וקהילתי עצום עבור אלפי אנשים ברחבי הארץ.
המקום האידיאלי לגדל בו ילדים", הכריזה מודעת הפרסומת של חברת הבנייה נכסים ובניין מגורים | נוה, שקראה ב-1969 לקנות דירה בשכונת נוה אביבים. הכותב יכול להעיד שהפרסומת דיברה אמת: 16 שנים גרתי בשכונה הזו עם הורי, אחי ואחותי, וחלק מילדותי המאושרת אני חב לתכנון המעולה של האדריכל אהרן דורון, "מלך הבתים המשותפים", שהלך לעולמו לאחרונה בגיל 94.
הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה, דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו.
תוך כדי שחיית חזה בבריכה שטופת השמש או רביצה על כסאות הנוח במדשאה של הקאנטרי-קלאב, אפשר היה לפגוש את בני הזוג יצחק ולאה רבין. השכן שלהם, שמעון פרס, נהג להגיע לכאן לעתים רחוקות, רק בשביל הנכדים, אך מעבר להצצה בשני היריבים הפוליטיים, כאן אפשר היה לראות את כל תושבי השכונה - פה היה הלב של נווה אביבים. כאן שחו ושיחקו כל הילדים, וכאן התחילו הסמול-טוקים של שועי הארץ שהובילו לסגירת עסקאות בלחיצת יד. "כאן הם יגדלו באוויר צח ומשטחי ירק, כשבריכת שחייה עומדת לרשותם. דירה בנוה אביבים אינה רק נכס עבורך – היא גם התגשמות שאיפות ילדיך", הבטיחה הפרסומת, וכאמור, ההבטחה קוימה.
נכון, זאת אינה השכונה היחידה בישראל שמשלבת בניינים גבוהים עם מדשאות גדולות ביניהם (הגם שכאן מדובר בשטחים ירוקים גדולים במיוחד, והבניינים אכן טובלים בהם): אחרי הכל, גם בערים נוספות אפשר למצוא את שיכוני שנות ה-70 האלה, רק שכאן האוכלוסייה מספיק אמידה כדי לשמור על התחזוקה של הבתים והשטחים הציבוריים. יש לזכור שבחתך הסוציו-אקונומי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-1995, היא דורגה בצמרת השכונות של תל אביב. ועדיין, נוה אביבים היא יוצאת דופן: השכונה המושלמת לדיירים שלה. מי שקנה כאן דירה מצא בה את ביתו. עובדה, התושבים הוותיקים לא מוכנים לעזוב (ועל התוצאה - מחירי הדירות הגבוהים בשכונה - בהמשך הכתבה).
מהי דירת המגורים האידיאלית?
דורון השתוקק לעצב את דירת המגורים האידיאלית למשפחה הישראלית, דירה שבה יתקיים קשר מתמיד בין כל בני המשפחה. בכך הייתה שונה תפישתו משאר אדריכלי התקופה: ראשית, הוא לא נכנע לתכתיבים הלאומיים שדגלו במרחב דירתי מצומצם כחלק מתפיסת הקולקטיביות הלאומית, אלא העדיף יחידות מרווחות המעודדות מידה של אינדיבידואליות וליברליות; שנית, מבחינתו ההיבט האסתטי היה משני להיבט השימושי (פונקציונאלי), ואכן חזיתות המבנים שלו היו סתמיות אך הדירות עצמן היו נוחות, מרווחות ונעימות. דורון סלד מאופנות חולפות ודבק ברעיונותיו, שלא פעם נראו מיושנים אך במבחן הזמן והתוצאה הוכיחו עצמם כמכונות מגורים מעולות שאנשים רצו לחיות בהן.
נוסחה עבדה. "היו לנו עקרונות תכנון שהיינו נאמנים להם בכל פרויקט", מסביר האדריכל צבי שילוח, שהצטרף למשרדו של דורון ב-1973 ומאוחר יותר הפך לשותפו. "בכניסה לדירה תמיד תיכננו חדר מבוא עם שירותי אורחים צמודים. דבר נוסף היה הרעיון של הפרדת המטבח מהסלון, באמצעות קיר עם תוספת פינת אוכל משפחתית בתוך המטבח, חוץ מפינת האוכל הרגילה". שילוח מציין, כי דורון רצה שהדירה תשמור על התא המשפחתי: "הוא סבר שהמועד היחיד שבו יכולה המשפחה לשבת יחד ולשוחח הוא בזמן ארוחת הערב. הוא דאג לתכנן פינות אוכל משפחתיות במטבח, כי ישיבה בשולחן אוכל, בניגוד לדלפק, מעודדת שיחה בין בני הבית, כפי שצריך להיות באירוע משפחתי".
מניסיון אישי, העיקרון הזה הוכיח את עצמו. על אף שהיו לנו טלוויזיה ופינת עבודה, התכנון עודד אותנו לשבת תמיד סביב השולחן. לימים, כשעברתי לדירה אחרת והקמתי משפחה, ארוחת הערב התפרקה: הילדים העדיפו לאכול מול הטלוויזיה, אני העדפתי לאכול מול המחשב, ואשתי קראה על הדלפק שחיבר את המטבח והסלון בחלל פתוח (Open space). במשך השנים האשמתי את התקשורת האלקטרונית כגורם מרכזי בהתפוררות הקשר המשפחתי, אך מרגע שהבנתי שהסרת המחיצות בין החדרים (המטבח, הסלון ופינת העבודה) היא מקור הבעיה, החלטתי לאמץ את הרעיון של דורון, לבנות קיר ולהפריד בין המטבח לסלון. מאז, כבמטה קסם, חזרה הארוחה המשפחתית, ממש כמו פעם.
האדריכלית רוני בר, חוקרת באוניברסיטת תל אביב, מתגוררת בצפון הישן של תל אביב, בדירה שתיכנן דורון לחברת "נוה" בשנות ה-50. בר, שחוקרת את דפוסי החיים ביחידות מגורים בישראל, מספרת שהרעיון של Open space נולד יחד עם הזרם המודרניסטי בתחילת המאה ה-20. בהיבט הטכנולוגי השתחרר הבניין מקירות נושאים, שאת מקומם תפסו עמודים; בהיבט החברתי, הסרת המחיצות הייתה בעיקרה פעולת-נגד לתוכנית הדירה הוויקטוריאנית, ששיקפה אפליה מעמדית, גילאית ומגדרית והושתתה על הפרדה בין משרתים לאדונים, בין הורים לילדים, בין גברים לנשים. "הפיכת המטבח לחלק מהסלון נועדה להוציא את האשה מהמטבח", אומרת בר.
לדבריה, מאחר שהדירות הוקטנו באותה תקופה, פריצת הקירות העניקה אשליה של מקום רחב, מואר ומאוורר. "ה-Open space הפך לחלל שבו הכל מתרחש: עושים שיעורים, אוכלים, קוראים עיתון, מקפלים כביסה, ולכן יש כאלה שרואים בו דבר חיובי", אומרת בר. במחקר שערכה על עשרות בתי- אב בדירות עם Open space, היא מצאה כי בין בני המשפחה נוצרו סביב החלל הפתוח מתח ולחץ, בין השאר בגלל התוכנית שעודדה פעולות מקבילות. "האמא תמיד רוצה שיהיה נקי ומסודר כי הכל חשוף, האמא גם משגיחה כל הזמן על הילדים. למעשה, במקום להשתחרר מהמטבח היא התקבעה ונותרה שם, תוך שהיא שולטת על כל הסביבה, במקביל לשאר הפעולות כמו רחיצת כלים, שיחת טלפון, קיפול כביסה או בישול".
ואולם, החלל הפתוח הפך לסטנדרט שמופיע בכל דירה בישראל. למרות הקידמה, בחרו הקבלנים לשוב אל קופסאות הנעליים: דירות שמתוכננות למשפחה אך אינן מעודדות את חיזוק התא המשפחתי, כשבסופו של דבר כל אחד מבני המשפחה מסתגר בחדר או בפינה שלו. האדריכלים נכנעו לתכתיבי הקבלנים, שלא רצו לפתח את סביבת המגורים והעדיפו להציע יחידות מגורים שלא עונות על צרכי המשפחה ולכידותה.
המחירים בשכונות שלו ממשיכים להמריא
אהרן דורון הוכיח שתכנון איכותי משתלם היטב ליזמים ולמשקיעים, גם בטווח הארוך. פרויקטים שתיכנן לחברת הבנייה "נוה", כגון מחצית מרחוב בארי בצפון הישן של תל אביב, נוה אביבים (שנות ה-60 וה-70), נוה אמירים בהרצליה (שנות ה-70 וה-80) ומרום נוה ברמת גן (שלושה מבנים בסוף שנות ה-90) הפכו כבר בזמן ההקמה לסיפורי הצלחה. 40 שנה מאוחר יותר, ממשיכות הדירות והשכונות הללו לתפקד היטב וליהנות מביקוש עצום וממחירים גבוהים במיוחד. שי פייראיזן, יועץ נדל"ן בכיר בסוכנות "אנגלו סכסון הרצליה", מספר שהביקוש לדירות בשכונת נוה אמירים בצפון הרצליה ממשיך להיות גבוה: לדוגמה, דירת 5.5 חדרים בקומה שלישית נמכרה לאחרונה תמורת 2.12 מיליון שקלים, "עולם אחר לגמרי" לדבריו לעומת בניינים אחרים באזור.
נוה, שהייתה חברה משגשגת ויוצאת דופן באיכות מוצריה ובשירות שהעניקה ללקוחותיה, הפכה את דורון, באופן לא רשמי, לאדריכל הבית. "בנייני נוה הם מותג בעיקר מפני שהיום כבר לא בונים דירות בגדלים כאלה, עם חדרים כל כך מרווחים וחלונות גדולים", סבור עדי ששון, מתווך בסוכנות "סאני נכסים" ברמת אביב. "אף אחד לא בנה ולא בונה דירת 3 חדרים בגודל של 110 מ"ר או דירת 5 חדרים בגודל שמגיע ל-200 מ"ר, ולכן הביקוש הגבוה". לדבריו, הוא מכר לאחרונה דירת 5 חדרים בשטח 170 מ''ר בבניין שתיכנן דורון תמורת 4.25 מיליון שקלים. "אין כאן הרבה עסקאות", הוא מצהיר, "כדי שדירה תוצע למכירה צריך שמישהו ימות, כי מי שקונה כאן לא עוזב".
נוה אביבים הצליחה למשוך אליה לצד שגרירי מדינות זרות, את בכירי המשק, הפוליטיקה, המדע והתרבות בישראל. בין הדיירים המפורסמים שהתגוררו (וחלקם עדיין) בבתים שתכנן דורון בנוה אביבים: ראש הממשלה יצחק רבין; נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס; הרמטכ"ל דן שומרון; שרים כמו אבנר שאקי, אברהם שריר ויולי תמיר; פרופ' יקיר אהרונוב, חתן פרס ישראל לפיזיקה ובעל המדליה הלאומית למדעים של ארה"ב; הבדרן המנוח דודו טופז; מאמן הכדורסל צביקה שרף; איש העסקים אודי רקאנטי; בעל רשת ההלבשה משה גולברי; מייסדי חברת ד"ר פישר, דבורה ואלי פישר; ופרופ' איתמר רבינוביץ, שהיה נשיא אוניברסיטת תל אביב ושגריר ישראל בארצות הברית.
"לאחר רצח רבין בנינו כמה מגדלים חדשים בני 18 קומות בנוה אמירים", מספר צבי שילוח, "ולאה רבין החליטה לרכוש שם דירה חדשה. היא כל כך אהבה את הדירה בנוה אביבים, שהיא חזרה אלינו כדי שנייעץ לה בתכנון. בסוף היא החליטה לא לעבור, ולהישאר בדירה בנוה אביבים".
מקור:
